אז התפנו לנו שבועיים סתם כך באמצע החיים.

מה הדבר הראשון שאנחנו עושים אתם שואלים?
מחפשים טיסה כמובן! זה רטורי!

אמצע מאי, אני מחפשת טיסות ונזכרת שאחד החלומות של שי זה לטייל בשוויץ.
כמי שכבר טיילה בשוייץ, ידעתי שזהו יעד מדהים ביופיו ולהגיע אליו באביב- חייבת להיות חוויה משובחת.

חיפוש פשוט גילה לי כרטיסי טיסה במחיר מציאה של 53 אירו לכיוון עם איזי ג’ט לג’נבה. מחיר מעולה ללא ספק, אך תמיד לפני שאני סוגרת טיסה אני חושבת מהי הדרך בה אנו רוצים לטייל, בודקת אופציות, מחירים וכו’ ורק אז מזמינה טיסה.

מבחינתנו ביעדים שעיקרם הוא טיולי נופים, טבע ולא מעט נסיעות, ההעדפה הראשונה תהיה לטייל בקרוואן, בטח עם ילדים שבשבילם זו חוויה אדירה ולאחר שטיילנו בגרמניה עם יהלי כשהיה בן חודשיים בקרוואן, הבנו שגם מאוד נוחה.

אז למצוא קרוואן בהתרעה של שלושה ימים זו משימה לא פשוטה! אבל אחרי שכבר הצלחתי לארגן קרוואן מהיום להיום (בחניה של נתב”ג רגע לפני טיסה) ידעתי שמחוץ לעונה הכל אפשרי.

הודות לעזרה של חברת בנדנה, נמצא קרוואן בליון הסמוכה (בצרפת), מרחק רכבת מג’נבה.
יש קרוואן! יש טיסה! יומיים להתארגן ויוצאים לדרך.

נחיתה בג’נבה:

זו הייתה פעם ראשונה שאנחנו טסים עם שני ילדים! כל הזמן תהינו מה עושים מי שיש להם יותר משניים? זה כבר לא כוחות! גייסנו המון סבלנות, נשנושים, משחקים,טאבלט וצלחנו את הטיסה בגבורה. 

מהרגע הראשון שיתפנו את יהלי וברקאי בכל התכנונים, הסברנו (והמחשנו, עם כל הפרופס). 

יהלי ארז תיק קטן שהוא רק שלו עם משחקים שהוא אוהב במיוחד, מחברת טיסה, מדבקות ונשנושים. התיק היה באחריותו וזה הוסיף עוד מימד של התרגשות. במחברת הדבקנו מדבקות של כלי התחבורה בהם השתמשנו בכל חלק בטיול- מטוס, רכבת, קרוואן (הצטיידתי מראש במלאי של מדבקות מכל הסוגים).

משדה התעופה של ג’נבה לקחנו רכבת למרכז העיר עצמה. העיר נחלקת למצפון לנהר הרון ודרומית לו. תחנת הרכבת המרכזית נמצאת מצפון לנהר ושם גם נמצא בית המלון ששהינו בו בסופ”ש זה.
את הנהר חוצים שני גשרים, דרכם ניתן לעבור לצד השני ולבקר בעיר העתיקה.

הפוסט המפורט על ג’נבה נמצא ממש כאן

המסלול הכללי שלנו התחלק כך:

שבוע ראשון:

ג’נבה- לוזאן- ברן- אזור אינטרלאקן- לוצרן- אנגלברג- לוקארנו- לוגאנו- חצייה לאיטליה: אגם קומו- מחוז א’אוסטה-

חצייה לצרפת: שאמוני מון בלאן- ג’נבה.

שבוע שני:

ג’נבה- לוזאן- ובה- מונטרה- מחוז הואלה: מרטיני- ורביה- סיון- ויספ (צרמאט)- בריג- פיש (קרחון אלטש)-
חזור לכיוון מרטיני וחצייה לצרפת לשאמוני (פעם שנייה, היינו חייבים)-אנסי- שאמברי- גרנובלה-ולנס- ליון וחזרה לג’נבה 

אז לאחר שאספנו את הקרוואן בליון ועצרנו שם בסופר גדול להצטייד, המשכנו לסניף איקאה ליד ג’נבה שם עשינו השלמת ציוד- שמיכות כלי מטבח ועוד דברים שלא רצינו להביא מהבית או לשלם עליהם מחיר מופקע במעמד שכירת הקרוואן.
וכך, שמחים, מרוצים ומצויידים יצאנו לדרך אל עבר לוזאן.

 

בלוזאן עצרנו לארוחת צהריים קלילה בפארק מקסים על גדות האגם, שם כבר התחיל להיחשף בפנינו יופיו של האזור.
העיר מקסימה ומלאה בתי קפה נחמדים וקשתות תחת גשרי אבן (לא האמנו אבל אפילו הקרוואן הצליח לעבור תחתם)
ניתן להקדיש לה יום טיול שלם אבל אנחנו כבר היינו להוטים להגיע לאזור היפה באמת- אגם טון,אינטרלאקן וגרינדלוואלד.

מכאן והלאה הלסת נשמטת והלב מתרחב כי הנופים פשוט עוצרי נשימה וממשיכים להפתיע אותך שוב ושוב. ההרים,הירוק, השלג, האגמים. 
ההגעה לאגם טון מגיעה בהפתעה, מבעד לעיקולי ההרים.טורקיז מסנוור מתווסף לנוף והרגשה שהגענו לעמק קסום, בין הרים אדירים.
אינטרלאקן- כשמה כן היא- בין שני אגמים- אגם טון ואגם ברינץ, זהו שער הכניסה אל  אזור היונגפראו

העיר היא יעד תיירותי מובהק, מלאה במלונות, מסעדות וחברות המפעילות ספורט אתגרי. מסביב ניתן לראות מכל כיוון מצנחי רחיפה, ואם כבר מצנחי רחיפה אז אל מול נופי האלפים.
מהעיר יוצא רכבל לראש הר שצופה לנופים שבסביבה.

אנחנו טיילנו בעיר העתיקה ולאורך הנהר, שם גם חנינו למשך הלילה. לפתוח את הבוקר עם קפה על גדות נהר טורקיז, מוקפים בהרים מושלגים שווה הכל.

מאינטרלאקן המשכנו לגרינדלוולד, ואם חשבנו שאינטרלאקן יפה אז גרינדלוולד אף מתעלה עליה.
החזית המסותת של הר אייגר ופסגת וטרהורן והקרחונים  אוברר ואונטרר ניצבים בניגוד למרחבי הדשא הירוק בוהק ומשובץ בקתות עץ.

הדבר הראשון שעשינו היה לחפש לוקיישן לקפה, זה מן כלל אצבע כזה- הפסקות קפה עושים בנקודה הכי מוצלחת באזור. מצאנו בית קפה קטן השייך למלון שיושב על נקודת נוף שאני לא בטוחה שניתן להעריך אותה נדלנית בכסף.
במקום להגיד שוב יפה, מהמם,משגע, עוצר נשימה- פשוט אצרף כמה תמונות..

מגרינדלוולד המשכנו לראות את מפל שטאובך המרשים (ועוד הרבה מפלים בדרך) שנמצא בסמיכות ללאוטרברונן. עברנו ליד ונגן שבחורף הופכת לאתר סקי מוצלח והתחלנו את דרכנו לכיוון לוצרן.

לוצרן היא עיר שזכתה בכל הקופה. העיר יושבת לגדות אגם לוצרן המוקף הרים מרשימים בראשם הר פילאטוס, רחובות קסומים, חנויות יוקרה, חנויות שוקולד ובתי קפה, גשרים ומבנים ייחודיים. אנחנו עצרנו בנקודה לגדות האגם בה ריכוז של חניוני קרוואנים מפנקים- עם פארקים, בריכות, מגרשים וכל האבזור שרק צריך, משם הלכנו לעיר בטיילת לאורך גדות האגם.

את היום הבא הקדשנו לאנגלברג ולטיטליס.
הטיטליס הוא ההר הגבוה ביותר במרכז שווייץ ובראשו קרחון טיטליס, לפסגתו מגיע הרכבל המסתובב הראשון בעולם, העלייה מתבצעת ב- 4 מקטעי רכבל שונים ועוברת בין מספר פסגות. מההר ניתן לצפות בפסגות האייגר, מנך ויונגפראו.
באנגלברג העברנו יום מהנה במיוחד עם הילדים וזה רק חידד לנו כמה הדברים הפשוטים ביותר הם המהותיים ביותר לילדים. בילוי בשדה חרציות בפריחה או בפארק מקסים שמצאנו במקרה ובו מספר מתקני עץ, אסדות שניתן להשיט על הנהר, גשרונים ומבצרים קטנים. אני די בטוחה שאנחנו נהנינו אפילו יותר מהם.

זהו החלק הראשון מתוך 3 ועד כאן סקירת הטיול שלנו במרכז שווייץ. הפוסטים הבאים יהיו על:
מחוז א’אוסטה, איטליה והאלפים הצרפתיים
דרום שווייץ, קנטון הואלה וצרמאט

No Comments Yet

Leave a Reply

Your email address will not be published.

ניוזלטר שכולו טיולים, תיירות, טיסות והמון השראה

רוצים לקבל את המדריך המושלם לטיול קרוואנים *בחינם* ישירות למייל שלכם? הצטרפו עכשיו לרשימת הדיוור שלי!