מגפת הקורונה בעיצומה ובכל יום אנו מתעדכנים ביותר ויותר יעדים אליהם לא מומלץ לטוס. עכשיו הכל טוב ויפה, אבל פסח מעבר לפינה ואל אוגוסט אנחנו בכלל מתכחשים. אז אם התחלנו בסין ותאילנד, כדור השלג הזה מחק מהרשימה גם את איטליה ואפילו פה בארץ מצדה הפכה לחשודה. כדי למצוא לנו יעד ראוי לחופשות, החלטתי לבדוק איפה עומד פיתוח הטיסות התיירותיות לחלל.
בשנת 2001 טס לחלל התייר הראשון, איש העסקים והמיליונר האמריקאי, דניס טיטו. לפניו רק אסטרונאוטים זכו לטוס לחלל, מטעם מדינות וסוכנויות חלל רשמיות, ולא באופן פרטי. מאז, בסך הכל שבעה אנשים עברו את המסע הזה בעלות מדווחת של 20 מיליון דולר עד 40 מיליון דולר לטיול אבל חברות פרטיות כבר עובדות במרץ על פיתוח התיירות הציבורית לחלל. איך הן מתכננות לעשות זאת? עם פיתוח טיול קצת פחות שאפתני ויקר הנקרא טיסת חלל תת מסלולית. טיסה זו היא בעצם טיסה קצרה של שעה, לגובה של קצת יותר מ- 100 ק”מ מגובה פני הקרקע. בטיסה כזו ניתן לצפות בנוף המרהיב של כדור הארץ ולשהות במיקרו גרביטציה, אך לא נכנסים למסלול סביב כדור הארץ. כיום במדינות כמו סינגפור, ארה”ב ושוודיה כבר בונים נמלי חלל שיאפשרו בעתיד טיסות מסחריות לחלל וישנן חברות שכבר מפתחות חלליות מסחריות ואפילו מלונות חלל.
וירג’ין גלקטיק,תתחיל בקרוב להציע טיסות תת-מסלוליות לשישה אנשים ושני טייסים, שתספק ארבע דקות של חוסר משקל. חברה אחרת, XCOR Aerospace, החלה לפתח רכב קטן יותר שיוביל טייס ונוסע אחד. ג’ף בזוס, מייסד אמזון, יצר את החברה Blue Origin עם יעדים דומים. המחירים לתענוג הזה, נעים סביב ה- 200 אלף דולר, בקטנה.
חברת “גלקטיק סוויט” מקימה את המלון הראשון בחלל. המלון הוא תחנת חלל המקיפה את כדור הארץ מדי 90 דקות. היא נועדה לארח תיירים למשך 4 עד 6 ימים כל פעם, לאפשר להם לחוות שהות במיקרו-גרביטציה ולצפות בכדור הארץ.
ומה עם הסכנות שבלטוס לחלל אני תוהה?
ובכן, מתוך כ- 135 טיסות היו שתי תאונות גדולות- הצ’אלנג’ר בשנת 1986 וקולומביה בשנת 2003. בחישוב גס, מדובר על כ- 1.4% תמותה. הקורונה עומדת נכון לעכשיו על- 2% עד 3% תמותה. תעשו את השיקולים שלכם 🙂
