אז איפה היינו?

בפוסט הקודם טיילנו במרכז שווייץ ולאחר יום מוצלח במיוחד באנגלברג החלטנו להגיע לדרום שווייץ מכיוון קרחון אלטש. רצונות לחוד ומציאות לחוד.
באמצע הדרך גילינו שהדרך חסומה במחסום בגלל השלגים שעדיין לא איפשרו מעבר בטוח גם בסוף מאי, וזה דבר שצריך לקחת בחשבון כשמטיילים בעונות מעבר.

לקחנו כמה דקות לחשב מסלול מחדש והחלטנו שכל הזדמנות להגיע לאיטליה צריך לנצל!
הדרמנו לכיוון לוגאנו היפה, אליה הגענו לקראת ערב באור דמדומים קסום וחצינו את מעבר הגבול לאיטליה.
את הלילה העברנו בחנייה על גדות אגם קומו, וזכינו להתעורר לבוקר איטלקי.

נדהמנו לגלות שעצרנו ממש אל מול פתחו של מועדון טיס למטוסים קלים. קיצרנו את זמני הקפה כדי לפנות למטוסים את הדרך ויצאנו לדרכנו אל עבר עמק א’אוסטה שנמצא מערבית למילאנו וגובל בשווייץ ובצרפת.

העמק למרגלותיהם של ההרים הגבוהים באירופה, המון בלאן,מטרהורן ומונטה רוזה משתרע לאורך ציר מרכזי בין העיירה איווריה ועד קורמאיור, מציר זה ישנן הסתעפויות נוספות לעמקים נוספים אליהם ניתן לצאת ולחזור לציר המרכזי.

לנופים האלפיניים מתווספים כרמים רבים וכפרים המאופיינים בבנייה באבן המקומית שמאוד מזכירים את הכפרים המאפיינים את אזור האלפים הצרפתיים ופחות את הסגנון האיטלקי.

אז מה יש לנו באזור?

לאורך הדרך פזורות טירות רבות מימי הביניים, כפרים, הסתעפויות לואדיות נוספות הרים עוצרי נשימה ושמורות טבע. אפרט מספר נקודות ששווה לעצור בהן וכמובן שניתן להעמיק ולטייל באזור עוד ועוד

לתצפית על הר המונטה רוסה, ניתן לרדת מהדרך הראשית בפונט סנט מרטין, ולהצפין לכיוון גרסוני דל לה טרינטה. בדרך חולפים על פני טירת סבויה הממוקמת מעל הכפר גרסוניי סנט ג’אן.

מבין הטירות הפזורות באזור, מומלץ לעצור לביקור במצודת Fenis, טירה מימי הביניים המאופיינת בציורי קיר המספרים את אגדות התקופה. (כניסה בתשלום)

המשכנו בדרכנו אל עבר העיר אאוסטה- בירת העמק, עיר רומית עתיקה.
מצאנו לקרוואן חניון גדול בפאתי העיר העתיקה, בסמיכות לשער הניצחון ארקו די אוגוסטוס, משם המשכנו דרך שער העיר הרומית- פרטו פרטוריה אל עבר שרידי אמפיתיאטרון רומי. ניתן לצפות במקום גם בדגם שחזור של המקום.

הגענו לכיכר המרכזית, בה המבנה המרשים ביותר הוא  בית העירייה וסביבו חנויות, גלידריות ובתי קפה, ברקע מתנשאים בגבהים הרים מושלגים להשלמת המראה הדרמטי. רחובות מקסימים משובצים בחנויות בוטיק ומסעדות קטנות ממשיכים מהכיכר המרכזית. קל מאוד ללכת לאיבוד בתוך הסמטאות בעלות הקסם האיטלקי. למרות שהשפעתן של צרפת ושווייץ מאוד מורגשת באזור זה,לא ניתן שלא להרגיש שנמצאים באיטליה, אם זה באווירה, באוכל, בקפה או במחירים (!)

באאוסטה ניתן להתמקם ללילה ולצאת אל עבר שמורת גראן פאראיסו- גן העדן, או לבחור להתמקם באחד הכפרים בשמורה כדוגמת קונייה (cogne)
גראן פאראיסו היא שמורה הררית וניתן להיכנס אליה דרך אחד מארבעת העמקים החורצים אותה. שלושת העמקים המרכזיים הם- 

Val di Rhemes, Val saverenche ו-Val nontey 

val= עמק או ואדי בצרפתית

mont= הר

ישנם עשרות מסלולי טיול בשמורה, מומלץ לעצור באחת מתחנות המידע בדרך כדי לקבל מידע מפורט וכך להתאים את המסלולים לגיל הילדים. 

אנחנו מעדיפים באופן כללי לא להתחייב למסלולים שלמים, אלא לכאלו קלים להליכה מהם ניתן לחזור בצורה קלה בכל רגע נתון על עקבותינו- על פי מפלס המסוגלות של הילדים, כי יש גבול לכמה שילד בן 4 יצליח ללכת בלי להתעייף ולכמה שפעוט ישרוד במנשא על הגב.
הסוד הוא להיות מאוד מאוד קשובים ולהשלים עם התגמשויות במסלול בהתאם למצב בשטח ולאו דווקא לעמוד ביעד סופי.

נפרדנו מחבל אאוסטה במעבר דרך העיירה קורמאייר וחצינו את הגבול לצרפת כשפנינו אל עבר שאמוני, מון בלאן.

 

האלפים הצרפתיים:

 

היתרון בלטייל ללא תכנון מקדים הוא שמגיעים עם אפס ציפיות.
לא שמענו בכלל על מחוז אאוסטה או על אזור האלפים הצרפתיים לפני הטיול והגענו אליהם לחלוטין כי זה מה שהדרך זימנה לנו. מנקודת המוצא הזו ועד להיכנס לתוך נופיה המשגעים של שאמוני הביא אותנו לפליאה והתרגשות שלא צפינו אותם אחרי נופי שווייץ שבאמת אין שני להם.

יש עוצמה בלהיות למרגלות המון בלאן, ההר הגבוה ביותר באירופה המתנשא לגובה של 4808 מטר.
שרשרת ההרים המושלגים ובראשם הקרחונים של המון בלאן לא מאפשרים להסיט מהם את המבט, כנגדם מורדות ירוקים ושאמוני שהיא כמו פנינה למרגלותיהם.

בחורף שאמוני היא אתר סקי מהמבוקשים בעולם, מרבית העיירה בנויה מבתי מלון כפריים, מסעדות, בתי קפה ונהר הרון העובר דרכה. אנחנו זכינו להגיע אליה באביב, תקופה בה מטיילים מגיעים יותר כדי להנות מטראקים במסלולי הטבע הרבים, מפעילויות האקסטרים הרבות, או סתם כדי לשבת בבית קפה עם פונדו גבינות באחד המקומות היפים ביותר.

התמקמנו עם הקרוואן בפאתי העיירה לצד אחד מבתי המלון ויצאנו עם הילדים לפרוק קצת אנרגיה לפני ארוחת הצהריים. מצאנו את עצמנו במרבץ דשא ענק המוקף ביופי שכמו יצא מתוך גלויה.
רגעים כאלו שוב מזכירים לנו שכל מה שהילדים צריכים זה מרחב אינסופי של דשא להנאה מירבית.
זה הזמן לפריזבי, כדור או עפיפון ופשוט להיות בתוך הרגע, הרוגע, היופי והביחד.

לאחר הפסקת צהריים מתמשכת עשינו דרכנו למרכז העיירה.
כל עיירה צרפתית לא משאירה מקום לספק-  רוטיסרי,פטיסרי,שוקלטרי וכו’ הם חלק קבוע בנוף,  לצידם חנויות רבות לציוד ספורט, ציוד הליכה,סקי ובכלל חלום של כל אנשי הטיולים והאקסטרים.

הרחוב הראשי הומה תיירים שהגיעו להנות מהשמש, מבתי הקפה ומהאווירה הממכרת.

אז מה יש לעשות פה בסביבה?

ישנו רכבל העולה למון בלאן- לא לראש ההר אלא לתצפית שצופה לפסגה ולהרים שמסביב. זהו המפורסם שברכבלי האיזור Aiguille du Midi. שימו לב העליה מותרת רק לילדים החל מגיל 4 מכיוון שלמעלה אין להם מספיק חמצן.

כמו כן למי שרוצה לשלב מלבד עליה ברכבל זה גם עליה ברכבת האדומה למערת הקרח Montenvers Mer de Glace (אפשרי גם לילדים קטנים, עם מנשא ולא עם עגלה) – כרטיס משולב יחסוך לכם סכום לא מבוטל.

ובכלל מילה על רכבלים- בשווייץ ובכל אזור האלפים יש המון, המון רכבלים והעלויות לא מבוטלות בכלל. כרטיס עלייה לרכבל למשל באנגלברג- טיטליס מתחיל ב- 90 אירו לאדם מכאן שכדאי לבחור יעד או שניים שבהם תעלו ברכבל.

טיפ נוסף- למי שמטייל בשווייץ בתחבורה ציבורית- שעיקרה רכבות- ישנם כרטיסים תקופתיים, למשל לשלושה ימים נסיעה חופשית ברכבות. כרטיס זה יכול להקנות לכם 50% הנחה בעלייה לרכבלים. באזור המון בלאן ישנו מולטי פאס המאפשר עלייה למספר רכבלים ביום אחד.

משאמוני ניתן לצאת לאין ספור מסלולי הליכה בטבע. ישנה חשיבות לעונה, לכמות השלגים ולגשם.
במאי עדיין מסלולי הליכה רבים סגורים, בדרך כלל בגבהים שמעל 2000 מטר, לכן מומלץ להגיע למוקד האינפורמציה לתיירים שתמצאו בעיר ולהתייעץ לגבי התאמת טיולי הליכה לגילאי הילדים ולגבי התנאים העכשיוויים בשטח.

Plan Praz זוהי נקודת פתיחה למגוון טיולי טבע ולפעילויות אקסטרים (בגובה 2000 מטר), אני כבר משתוקקת לחזור לשם כדי לעשות מצנחי רחיפה.

בין שאמוני לאנסי:

ישנם 3 קניונים מפורסמים

Gorges of the Diosaz 

הקרוב ביותר לשאמוני, כרבע שעה נסיעה ממנה, מסלול של שעה הליכה בתוך יער מקסים עם גשרי עץ העוברים מעל לערוץ הנחל. ניתן לטייל עם מנשא אך לא עם עגלה (מדרגות)

Les Gorges du Pont du Diable

מסלול מסודר בקניון המרשים היורד בינות לתצורות הסלע שחצבו בהם המים. 

http://www.lepontdudiable.com/

על פי האתר ניתן להשאיל במקום מנשאי גב לפעוטות .

 

Gorges du Fier

הקניון הקרוב ביותר לאנסי
קצת חיפושים על מה שיש לעשות באזור העלו שבכל כפר כמעט ישנו פארק חבלים כזה או אחר, אנחנו החלטנו לוותר כי הילדים עוד היו קטנים אבל זו נשמעת אחלה חוויה לפעם הבאה.

בחרנו להגיע אל שאמוני פעמיים, הפעם השנייה הייתה מכיוון מחוז הואלה בדרום שווייץ (עליו אפרט בפוסט הבא) אני רק חייבת לגלות לכם שישנם שני מעברי גבול לצרפת באזור זה, אנו בחרנו לעבור בדרך המתפתלת בין מרטיני למעבר- Douane Le Châtelard
הנוף בדרך זו מפתיע ולגמרי שווה את הנסיעה, אצרף תמונה כי זה באמת יוצא דופן.

אנסי

בואו אקצר לכם ישר לשורה התחתונה- הייתי עוברת לגור בה עכשיו. כמויות של קסם וסטייל שניתן רק לחוות ולא מספיק לתאר במילים.

העיר השוכנת לגדות אגם אנסי, יפהפיה, האגם בגווני טורקיז קרירים תחום בהרים ומצוקים שרק מדגישים את הלוקיישן המשובח. העיר העתיקה מכונה “ונציה של האלפים” הודות לשלוחות המים העוברות בין הסמטאות, ביניהם גשרונים עמוסי פרחים. 

בפאתי העיר איתרנו חניון קרוואנים לחניה יבשה בו הייתה נקודת ריקון מים אפורים (ותודה לאפליקציות ששירתו אותנו נאמנה) משם המשכנו בטיילת לגדות האגם אל עבר מרכז העיר העתיקה.

לאורך הדרך גילינו צעירים ומשפחות נהנים מיום שמש מושלם, משתזפים ורוחצים בגדות האגם.
בהמשך ישנו גם חוף בתשלום עם בריכות ומתקנים.

בעיר העתיקה שוקקת החיים, מאוד מורגשים חיי היום יום המתקיימים כאן לצד חוויית התיירים, בשונה למשל משאמוני שכולה מבוססת תיירות. לאורך כל הסמטאות עשרות מסעדות ובתי קפה מעולים, מן שילוב של מטבחי צרפת ואיטליה, גלידריות נהדרות וכל זה בתפאורה של רצף בתים צבעוניים ומתפוררים.

הודות לשקיעה המאוחרת באזור בתקופה זו (אחרי עשר בלילה) הספקנו לטייל בעיר העתיקה ולהנות מארוחת ערב מוצלחת במיוחד.

למחרת טיילנו לאורך האגם, העמקנו בטיולים בעיר העתיקה ובהשתלבותה עם העיר המודרנית. 

מצאנו פארקים נהדרים לילדים לאתנחתות קצרות לאורך היום, וכל גילוי של עוד חנות שוקולדים או פטיסרי גרם לנו להתאהב בה עוד.

ניתן להתמקם באזור ולהגיע לכפרים הסובבים את האגם, אך אנחנו המשכנו בדרכנו אל עבר אקס לה בן לגדות אגם בורג’ה- היא הרגישה לנו כמו חיקוי חיוור של אנסי ולכן לא התעכבנו פה.

 

ניתן להתמקם באזור ולהגיע לכפרים הסובבים את האגם, אך אנחנו המשכנו בדרכנו אל עבר אקס לה בן לגדות אגם בורג’ה- היא הרגישה לנו כמו חיקוי חיוור של אנסי ולכן לא התעכבנו פה.

המשכנו בדרכנו אל שאמברי ומשם לגרנובל.

עם הנסיעה וההתרחקות מהאלפים,הנופים החלו להשתנות, ההרים צנועים יותר , יש יותר יערות וכל הדרך עוברת בין כפרים קטנים שמשובצים בנוף. 

בדרך בין שאמברי לגרנובל נגלה אלינו לפתע נוף שונה ומרגש בפני עצמו שלמצוקים אנכיים ומרשימים.

גרנובל שוכנת בעמק Isère למרגלות האלפים, גם כאן יש רכבל ותצפית על העיר, אך אנו הסתפקנו בביקור בעיר העתיקה, חניית לילה ופתיחת בוקר טיולים בצורה הכי טובה שיש עם מאפיה מעולה.

מצויידים בלחמים ומאפים טריים שרק יצאו מהתנור.

יצאנו לדרך אל ואלנס ופה התלבטנו האם להמשיך דרומה אל עבר פרובנס, אך החלטנו להשאיר קצת לטיול הבא והצפנו לכיוון ליון.

נותרו לנו יומיים להחזרת הקרוואן בהם יום אחד בחרנו לטייל בעיר ויין ויום וחצי נוספים בליון.
ויין עיר נחמדה עם שרידי מבנים עתיקים לצד בוטיקים, מאפיות ומוזיאונים.
ליון עיר ענקית ותנועת כלי הרכב הזורמת אליה מאסיבית, מציאת חניה בהתאם.

מוקד המשיכה העיקרי הוא העיר העתיקה.

אנו חנינו מחוץ לעיר העתיקה ובעברו השני של הנהר, בצמידות לגן החיות המרשים המשולב בפארק ענק לגדות הנהר. משם ניתן לחצות גשר המוביל לתוך העיר העתיקה.

את שעות הערב הקדשנו לאריזה וניקוי של הקרוואן. על מנת להימנע מקנסות יש להחזיר את הקרוואן נקי, עם מיכלי שירותים ריקים, עם מיכל דלק מלא ומספיק גז.

מליון לקחנו רכבת בחזרה לג’נבה, ישירות לשדה התעופה. הזמנו מראש לילה במלוןIbis הצמוד לשדה. המלון היה נהדר וסיפק שאטל לפתח השדה גם ב- 4 בבוקר.

הפוסט האחרון בסדרה מוקדש לקנטון ואלה-בדרום שוויץ.

No Comments Yet

Leave a Reply

Your email address will not be published.

ניוזלטר שכולו טיולים, תיירות, טיסות והמון השראה

מסלולי טיול מומלצים, טיפים נבחרים
ועדכונים מעולם התעופה והתיירות. 
הכל ישירות למייל של חברי הניוזלטר.